Invitation To Sit Down | 2024
Invitation to Sit Down
Maayan Cohen
When one thing is created, another thing takes place at the same moment, in the same breath.
Welcome to the exhibition,
You are invited to sit down.
Dan Dan Bashi’s paintings begin as an act of creation, with no expectations. By defining a horizon line, a landscape with an empty sky appears, the ground is yellow and earthy. Above the resting earth, abstract painterly movements bear high density energy. Different events take place on different layers. Nameless shapes, powerful yet sometimes weightless, burst out, pour out, and become engraved on the surface. In their interrelationships each shape defines and characterizes the other, based on their They seem to be naming each other, on the verge of violence. The painting’s primordial landscape is revealed to be charged since its very inception.
With the painting’s timeline exposed in all its layers, it avoids becoming a solo performance based on a single value. There are two versions for each layer, revealing the range of the painterly choice with its flexibility and tension. Each step in turn decides the fate of the painting, its forms interdependent like the limbs of a body. Each change, even the very slightest, changes the gravitation, the mood, the dance. With each gaze participating in the dance, the dance becomes something other.
Alongside the painting there is a video depicting a continuous drawing action edited in a changing rhythm. The drawing was made with a brush dipped in water painting on a sensitive surface enabling rapid evaporation of the stains – their disappearance. The amount of water placed on the surface impacts the darkness of the stain and the duration of its presence on the surface. The drawing becomes an action of timing, with the images free to celebrate their transience. The attention is on the impression allowing the observer to appreciate the process rather than the focusing on a final product. With the camera following the actions of caressing, pressing, revolving, spraying, the video invites the gaze to trace the brush and the drawing hand, with their lively, improvised movement. Full attention is paid to the dancer in the background at any given moment, liberated in the following moment.
Between painting and drawing, the boulder is present. It is lifted from the desert, and perhaps it may be that Kibbutz Ketura, where Dan Dan lives and works, seems to have arisen from around this rock and many other similar boulders. The boulder was extracted from its domestic environs and placed in a different background to find its place here. A piece of mountain which underwent changes in form and texture in its lifetime in the wake of change, bears old traces on which new traces are to be added, layers of memories. The boulder in the space of the exhibition reveals a more material, raw, and continuous dimension of change.
When one thing is created, another thing takes place at the same moment - and the things change together.
Thank you for coming.
הזמנה לשבת
מעיין כהן
כשנוצר דבר אחד, קורה גם דבר אחר. באותה הנשימה.
ברוכים הבאים לתערוכה.
אתם מוזמנים לשבת.
הציור של דן דן מתחיל כמעשה בריאה, נטול ציפיות. בהגדרת קו האופק קם נוף, ושמיים ריקים. הקרקע צהובה ואדמתית. על גבי האדמה הנחה מתחוללות תנועות ציוריות מופשטות, בעלות דחיסות אנרגטית גבוהה. אירועים שונים בשכבות שונות. צורות ללא שם, בעלות כוח ולעתים נטולות משקל, מתפרצות, נושבות, נשפכות ונחרטות. ביחסיהן זו עם זו הן מגדירות ומאפיינות אחת את האחרת, על בסיס שונותן. כמו מעניקות זו לזו שם, על סף האלימות. הנוף הראשיתי בציור נחשף כטעון משנדמה בתחילה.
כשציר הזמן של הציור פרוס לפנים, על שכבותיו, הציור נמצא מנוע מלהתנקז למופע יחיד, חד-ערכי. בהצגת שני ניסוחים ויותר לכל שכבה, מתגלה מנעד הבחירה הציורית, מנעד הגמישות והמתיחה. כל צעד שנעשה מכריע בתורו את גורלו של הציור. הצורות תלויות זו בזו, כמו איברים בגוף. כל שינוי, ולו הקל שבקלים, משנה את הגרביטציה, את מצב הרוח, את הריקוד. עם כל מבט המשתתף בריקוד, הריקוד נהפך לאחר.
לצד הציור מופיע וידאו ערוך בקצב משתנה, ובו פעולה רישומית המשכית. זו נעשית במכחול טבול במים, על גבי לוח רגיש המאפשר התאדות מהירה של הכתמים – את היעלמותם. כמות המים המונחת משפיעה על כהות הכתם ועל משך נוכחותו על גבי המצע. הרישום נהפך לפעולה של תזמון, והדימויים הנוצרים כמו חופשיים לחגוג את ארעיותם. תשומת הלב של הרושם ושל המתבונן/ת בפעולתו מתפנה מהמיקוד בחתירה אל תוצר סופי מוגמר. בליטוף, בלחיצה, בסיבוב ובהשפרצה, הווידאו מזמין את המבט לעקוב אחר המכחול והיד הרושמת, בתנועתם החיה והמאולתרת. הקשב נתון במלואו למתחולל ברגע, משוחרר עם בוא הרגע שלאחר מכן.
ובין ציור לרישום, הסלע נוכח. הוא הורם מהמדבר, וייתכן כי קיבוץ קטורה, שבו דן דן גר ויוצר, קם כמו מסביב לסלע זה ועוד רבים שכמותו. הסלע נשלף מהסביבה הביתית ומונח בשנית ברקע אחר, הנה הוא מוצא את מקומו כאן. חתיכה מהַר שעברה במהלך חייה שינויים בצורתה ובמרקמיה, נושאת על גופה עקבות אירועים שעליהם יתווספו עקבות חדשים. שכבות של זיכרונות. הסלע במרחב התערוכה חושף מידה חומרית, גולמית וממושכת יותר של שינוי.
כשנוצר דבר אחד, קורה גם דבר אחר. והדברים משתנים יחד.
תודה שבאתם/ן.
Text for
We Can Meet installation
Sandy Osman
Artist Dan Dan Bashi invites us. He invites us to sit, observe, explore, and think. In the exhibition, “We Can Meet”, Dan Dan presents a series of paintings titled, "An Invitation to Sit", as well as the group exhibit, "Where to Now 2024."
"An Invitation to Sit" consists of two sequences of 125 cm and 140 cm square canvases. Each sequence features six canvases numbered from one to six, each one featuring an intervention by the artist, so that the action in the first canvas appears in all six, while the action in the last canvas appears only there. We witness the development of the work as the artist seemingly shares both his creation and thought process.
Both sequences were created together and both explore the same narrative at the same time, but each arrives at a slightly different conclusion. Dan Dan reveals himself as a curious and inquisitive child who must know how the play would have ended, had the hero chosen a different path.
The result is a complex work that reflects a process, yet creates a dialogue between its different parts. We are exposed to the tension that arises between, essentially, all components of the work. The numbers one differ from one another. The relationship that is created between number one and number two. The relationship created between number one and number three, and so on. In short, an interesting tension and dialogue, perhaps a multi-dialogue, is created between the different parts of the work.
Layer by layer, a shapely and colorful tension is created. The process leaves us replete with experiences; we undergo what seems like a life-journey between them, a personal journey. With each layer, we discover hints of the artist's mood and state of mind at a particular given moment. The collection of layers weaves together a complex point of view.
Throughout the creative process, questions often arise: When should we stop intervening? When is the work complete? And also, should we add an additional verse to the song? Perhaps a concluding rhyme? The didactic work provides the opportunity to examine different endings, and the duplication of the sequence increases the total possibilities that can be explored and their conclusions.
The way the works are arranged within the space affects the viewer's experience. Should we stand up close? Should we stand further away? Should we stay consistent to the sequence? Should we trick the viewer and mix up the order? And the most important question of all—does any of this really matter? Are there a dozen works? Two? Or is it a singular work expressing itself in every possible sequence or in every form of disorder?
Dan Dan presents a work that is, on the one hand, a collection of details and, on the other, a collective (kibbutz) or various collectives (kibbutzim). What could be more fitting than to display it here in the southern Arava?
במסגרת תערוכת יחיד
אפשר להפגש
סנדי אוסמן
האמן דן דן בשי מזמין אותנו. מזמין אותנו לשבת, להתבונן, לחקור ולחשוב. בתערוכה "אפשר להיפגש" מוצגת הסדרת הציורים "הזמנה לשבת" של דן דן וכן מתארחת עבודה קבוצתית בשם "לאן עכשיו 2024".
"הזמנה לשבת" מורכבת משתי סדרות של קנבסים. בכל סדרה מוצגים שישה קנבסים ממוספרים בין אחד לשש, בכל אחד מהם נוספת התערבות של האמן כך שהפעולה בראשון מופיעה בכל השישה והפעולה באחרון מופיעה רק בו.
שתי הסדרות נוצרו יחד ושתיהן חוקרות במקביל את אותו הנרטיב אך כל אחת מהן מגיעה למסקנה קצת שונה. דן דן מתגלה בפנינו כילד סקרן וחקרן שחייב לדעת מה היה סוף המחזה, אילו הגיבור היה בוחר בדרך אחרת.
התוצאה היא עבודה מורכבת המשקפת תהליך אך מייצרת דיאלוג בין חלקיה. אנו נחשפים למתח הנוצר בין, בעצם, כל מרכיבי העבודה אלו לאלו. נוצר מתח מעניין ודיאלוג, אולי רב-שיח, בין חלקי העבודה.
שכבה אחר שכבה נוצר מתח צורני וצבעוני. בכל שכבה אנחנו מוצאים רמזים למצב רוחו של האמן והלך מחשבתו ברגע נתון. אוסף השכבות יחד מתחבר לכדי מבט מורכב.
בתהליך היצירה עולות לא פעם השאלות: מתי להפסיק להתערב? מתי נשלמת היצירה? העבודה הדידקטית נותנת אפשרות לבחון סופים שונים והכפלתה של הסדרה מגדילה את סך האפשרויות הנחקרות ומסקנותיהן.
Exhibition at Lobby Gallery, Hevel Eilot Regional Council
october 24'
